המסע לפתיחת פינת נגרות בגן (ובבית גם).

עודכן ב: 1 פבר 2019

אנחנו מעריצים גננות. הן עם יצירתי ופתוח שיודע לסגל לעצמו מיומנויות חדשות ותוך כדי לימוד ליישם אותן במהירות במסגרת עבודתן בגן. הן גם אלופות השימוש החוזר שיודעות להפוך בשניות כובע לעציץ ומיכלי פלסטיק או קרטונים למטבח מודרני מאובזר ונחשק. מי מהן שתעז להכניס את העבודה בעץ לגן, תיפתח לעצמה דלת לעולם של אינסוף אפשרויות למינוף התחום יחד עם הילדים ובעצם תהפוך להנדיוומנית מולטי מגניבה ומעוררת השראה לזאטוטים.


הפוסט הבא פונה לגננות ומנוסח בלשון נקבה. אבל אם אתה גבר או פשוט אמא/אבא זה גם בסדר, יש מצב שזה יעניין גם אותך.


יצורים דמיוניים- משחקי עץ שאפשר לבנות עם ילדים צעירים

השתלמות גננות גן שמואל- נגרות לגיל הרך

קצת היסטוריה...

לפני 15 שנה בערך, פינות הנגרות היו דבר מאוד נפוץ בגנים של משרד החינוך, אך מאז ההורים הפכו לחוצים יותר וגם הגננות החלו לחשוש מאוד מפציעות ותביעות. מה השתנה בדיוק בהתנהלות הילדים מאז ועד היום (אם בכלל השתנה משהו) אנחנו לא בדיוק יודעים אבל אין ספק שהמבוגרים המקיפים אותם הפכו חסרי ביטחון.


הדבר הראשון שעולה בשיחות עם גננות הוא עניין הפחד. "מה אם ילד ירים פטיש וידפוק לחבר שלו בראש?" "מה אעשה אם ילדים ייפצעו או יכניסו ברגים לפה"? התשובה פשוטה מאוד: הסבירות שילד ירים פטיש וישתמש בו לצרכי אלימות היא כמו הסבירות שהוא ירים אבן גדולה ויזרוק על חבר שלו בחצר. כך גם לגבי הכנסת פירזולים לפה. זה עניין של חינוך, גבולות, ניסיון של הגננות ודוגמא אישית. באשר לפציעות- אם עובדים בצורה נכונה הסבירות שילד ייפצע היא נמוכה, אבל אם בכל זאת זה קורה מדובר בפציעות שהטיפול בהן מסתכם בנשיקה, שליפת קוץ עם פינצטה או פלסטר על שריטה קטנה.

בוידאו- ליבי בת שנתיים וחצי למדה לעבוד עם פטיש ע"י התבוננות.

מיומנויות של מלאכת יד הן די פשוטות ואנחנו מאמינים שהן טבועות בנו כבני אדם. אבות אבותינו בנו לעצמם מחסות, כלי עבודה וכלי בישול באופן אינטואיטיבי מחומרים שמצאו בטבע. משהו עבר בירושה ובדם שלנו זורם הצורך ליצור, לבנות, לשדרג.

כמה טוב מרגישים אחרי שיוצרים משהו לבד, הא?

תליית מדף, יצירת משהו חדש מאפס, אפילו הרכבה של רהיט מאיקאה- כולם גורמים לנו להיות גאים וסופר מבסוטים מעצמנו.


אז איך אפשר ללמד ילדים צעירים לעבוד בעץ?

"ללמוד את החומר לפני שאתה מגיש אותו לילד"


לפני הכל, אנחנו המבוגרות צריכות לשלוט בתחום שאותו אנחנו רוצות לחשוף בפני הילדים. ברור שתחששי ללוות ילד בן 4 בפעמים הראשונות בהן הוא משתמש בפטיש, אם הפעם האחרונה שעשית זאת בעצמך הייתה בשיעור מלאכה בבית ספר יסודי.

קודם כל אנחנו צריכות להתנסות, ללמוד טכניקות עבודה שונות, לצבור ביטחון ואמון בעצמנו. אנחנו צריכות לדעת איך להשתמש בצורה נכונה עם כלי העבודה ורק אחר כך נוכל לגשת וללמד את הילדים. נכון שלפני מפגש בוקר בנושא מיוחד את נערכת עם כל האמצעים ולומדת את התוכן יום קודם? זה אותו הדבר בדיוק. או כמו שגננת חכמה אחת אמרה לנו לא מזמן- "חשוב ללמוד ולהעמיק בחומר ברמת המבוגר לפני שאנו מגישות אותו לילד".


סיכום ביניים

כשנכנסים לעולם הנגרות יש שני דברים שצריך לעשות:

הראשון-להתגבר על הפחד.

השני- לצבור ידע.

אחרי שהתמודדנו עם שני אלו צפויה לנו חוויה חינוכית, עשירה ומלאה בערכים שיבואו לידי ביטוי בעבודתנו עם הילדים בתחום הנגרות ובכלל.

ילדי גן תות ופטל מספרים מה ההבדל בין מסמר לבורג

"פעם הגננת הייתה מקור הידע , היום המגמה במוסדות החינוך לגילאים הצעירים משתנה, השאיפה היא שהילד יביא את התוכן ויבקש ללמוד". חשיפה לתחום הנגרות מאפשרת לילדים לחקור משהו חדש שאינו נגיש בדרך כלל ולבצע פעולות שהמבוגרים כבר שכחו: לשייף, להבריג, לדפוק עם פטיש.

10 סיבות שבזכותן אנחנו מאמינים בעבודה עם עץ בגיל צעיר


1. דיברנו כבר על תחושת הגאווה והסיפוק שביצירה. כשאנשים יוצרים משהו בעצמם זה יוצר תחושת עצמאות, זה מחזק את הביטחון העצמי והתהליך עצמו מהנה.

2. פיתוח התפיסה התלת מימדית - רוב העבודות שהילדים מכינים בגן הן דו מימדיות, כלומר שטוחות- הדבקות על נייר, ציורים וכו'. עיסוק בנפח מפתח את התפיסה התלת מימדית שלכולנו לא יזיק לחזק.

3. תכנון וביצוע- אחרי המפגשים הראשונים עם העץ, כשההתלהבות מעט יורדת, אפשר להתחיל לדבר על החשיבות שביצירת תכנית עבודה. כמציירים ומתכננים על הנייר את מה שיש לנו בראש זה הופך את תהליך העבודה לנשלט יותר. ברגע שילד מצייר מה הוא מתכנן לבנות זה מאפשר לו ליצור שפה משותפת עם הגננת או עם חברים. תכנית היא בעצם הכלי שלנו לתקשר את המחשבות שלנו לעולם לפני שדופקים את המסמר הראשון. זה בהכרח יהפוך את העבודה והתהליך לאיכותיים יותר.

4. ללמוד מטעויות ולתקן - אם דפקת מסמר וזה לא הלך טוב או שהמסמר התעקם, צריך להתמודד. צריך להבין שיש חור בעץ ועכשיו אפשר להחליט אם לבכות, לזרוק את החתיכה לפח או לעשות עוד חור כך ששניהם יחד יהפכו לעיניים.

5. אלטרנטיבה טובה למסכים וזמן איכות משותף- בבית גם ילדים צעירים מבלים שעות רבות מול הטלויזיה והמחשב. פינת נגרות קטנה תספק הזדמנות טובה להתנתק מהם. מעבר לכך, זה תירוץ מצוין לבלות יחד ולבנות דברים בשותף. כולם יודעים שלעבוד זה נחמד מאוד, אבל לעבוד בשניים זה נחמד כפליים.

תמונות מחוטים ומסמרים- דברים שגננות אוהבות

6. חינוך סביבתי- לא כל דבר חייבים לקנות. אפשר לבנות יחד צעצועים לבית הבובות ולהאריך את חייהם של הרהיטים בבית או בגן ע"י תיקון באמצעות כלים פשוטים. (רוב התיקונים מצריכים עבודה בכלים בסיסיים שסביר שיהיו בבית ובגן וגם ילדים יכולים להשתמש בהם).

7. השקעה נמוכה שמביאה המון ערך- כבר אמרנו שלא כל דבר צריך לרוץ לקנות. רוב הסיכויים שיש לכן פטיש בבית. או לשכנים שלכן. או לקהילת הורי הגן. אפשר לשלוח בקבוצת הוואצאפ הודעה ולבקש שאנשים יביאו מהמחסן את כל הפרזולים והכלים שיושבים עצובים כבר שנים ולהפיח בהם חיים. עץ אפשר להשיג מנגריות. הנגרים הם עם חביב בסך הכל. אנחנו למשל, תמיד שומרים ארגז שאריות לגננות שמגיעות לביקור. *בסוף הפוסט ישנה רשימת ציוד וחומרים שאנחנו ממליצים שיהיו בפינת הנגרות שלכן.

8. מענה טוב לילדים בתחום הויסות החושי- יש ילדים שזקוקים לגירויים אחרים. לדפוק בפטיש, לשייף בנייר זכוכית. אתן יודעות כמה פעמים שמענו מגננות את המשפט: "אני לא מאמינה איך הוא/היא יושב/ת בשקט ועובד/ת יפה כמו כולם. בדרך כלל יש לו/לה גננת צמודה. תקשיבו, לא לכולם מתאים לצייר אף ופה על נייר, יש אנשים שרוצים לבנות אותם.

9. פיתוח ותרגול מיומנויות עבודה טכניות בסיסיות- יש אנשים שמזמינים טכנאי לצורך החלפת נורה. תרגול עבודה טכנית מגיל צעיר יהפוך אתכן למבוגרות שלא מפחדות לנסות לבנות/לתקן/ להחליף דברים לבד.

10. למידה תוך התנסות- עבודה בעץ מתאפשרת ע"י למידה ומחקר עצמאי. הנה שופין. נעים להכיר. מה קורה כשמחככים אותו בעץ? ואם אלחץ חזק או חלש יותר איך זה בא לידי ביטוי בטקסטורה של העץ?

"שלום אדון מטר, קוראים לי אלונה ואני בת 3"

אפשר להפעיל את ההורים ולהגיד להם: "לכו בבקשה וחפשו במחסן את הכלים שזרוקים שם מימי אנטיוכוס, תביאו אותם לגן ובתמורה הילד שלכם יהפוך לבוב הבנאי".


מעולה, השתכנעתי, איך אני מקימה מחר פינת נגרות בגן?


יופי, אפשר לעבור לתכל'ס. אנחנו מביאים לפנייך את רשימת הכלים והציוד שאנחנו חושבים שכדאי שיהיה לך בפינת הנגרות בגן.


· חומר גלם- ניתן להשיג שאריות עץ מנגריות

· ניירות ליטוש- חשוב להצטייד בניירות ליטוש במגוון רמות חספוס ורצוי לקבע אותם לקוביות עץ בעזרת אקדח סיכות או מסמרים, לצורך עבודה נוחה יותר(הנייר הגס ביותר- 4הנייר העדין ביותר- 0)

· פטישים- רצוי להצטייד בפטישים במשקל 200 גרם. חשוב להדגיש את כללי הבטיחות בעבודה עם פטיש, כמו הכלל שאין להניף את הפטיש מעבר לגובה הכתף. כאשר דופקים מסמר לא צריך להחזיק אותו כל הזמן, מספיק לדפוק פעמיים-שלוש עד שינעץ קצת בעץ ואז להזיז את היד למקום אחר. כך נשמור על האצבעות.

· מברגים- מברגי פיליפס סטנדרטיים עם ראש 2 (רוב המברגים הם כאלה)

· שופינים- שופינים בצורות שונות, בגדלים שונים וברמות חספוס שונות

· צבת

· ברגים ומסמרים: ככלל נעבוד עם ברגים בקוטר 4 מ"מ ובאורכים משתנים. כדאי שיהיו ברגים קצרים וברגים ארוכים. אנחנו ממליצים על המידות הבאות- (20X4, 35X4, 45X4, 60X4) מבחינת המסמרים, כדאי להצטייד במסמרי עץ באורך 2 ו 3 ס"מ

כליבות בכמה אורכים/מלחציים- לצורך קיבוע העץ לשולחן

· פרזולים נוספים: אומים, שייבות (דסקיות) וכו'

· בקבוק דבק לבן

· טושים או צבעים על בסיס מים

****************************

עד כאן הרשימה הבסיסית. העלות תסתכם ב 0-250 ש"ח לציוד שישרת אותך לשנים רבות. כמובן שניתן להשקיע עד אין סוף כך שבמידה ונשארה לך יתרת זכות בתקציב בסוף השנה יש שני דברים נוספים שאנחנו ממליצים שיהיו בנמצא:

· מברגה- רצוי להצטייד במברגה על מנת לקדוח חורים מקדימים עבור הברגים או עבור תקיעת דיבל עץ. זה מקל על הילדים את הברגת הברגים אל העץ עם מברג ידני. על המברגה להיות מברגה קודחת (עם פוטר) ולא מברגת אימפקט. לא חייבים לרכוש אחת, אפשר להביא מברגה מהבית או שהורה של אחד הילדים ישאיל לגן ביום שבו רוצים לנגר, או פשוט להכין כמה חתיכות עם חורים מראש. אם בוחרים לרכוש מברגה היא לא חייבת להיות מברגה מאוד איכותית ויקרה. מברגה סבירה תעלה 350 ש"ח פחות או יותר.

מקדחים- לצורך הקידוח לא מספיק להצטייד רק במברגה אלא צריך לחבר אליה גם מקדח. מידת המקדח האידיאלית עבור הברגים שאנו משתמשים בהם היא 3.8 מ"מ. אם לא ניתן להשיג מקדח במידה הזו אפשר בהחלט להסתפק במקדח בעובי 3.5 מ"מ. חשוב שקוטר המקדח יהיה מעט קטן יותר מקוטר גוף הבורג.


לגבי שולחן- אין צורך בשולחן נגרות מיוחד, אפשר לקחת את אחד השולחנות שיש לך בגן (אחד הפחות יפים) ליצור יחד שלט נחמד שכתוב עליו נגריה ולצאת לדרך.




זהו, את מוכנה! כמובן שלא הכרחי להצטייד מיד בכל הכלים והחומרים. אפשר להתחיל גם רק משאריות עץ וניירות שיוף או ממה שאת מרגישה איתו בנוח ולהתקדם בקצב שמתאים לך ולילדי הגן. אנחנו פה כדי לייעץ ולעזור, את מוזמנת להתקשר.


עבודה נעימה ובטוחה,

יפעת ואמיר, סטודי9

0544.272792

0523.721212







המתכת 32 כרמיאל, ישראל

סטודיו9 עיצוב נגרות קהילה קיימות.

בניית רהיטים מעץ ממוחזר וברזל.

סדנאות בנייה בעץ, סדנאות ילדים ונוער, סדנאות שיפוץ ושדרוג חללים.

0523.721212

0544.272792