בניית ספסל משאריות עץ ואריחי קרמיקה ישנים שנשמרו במחסן
פעמים רבות הורים לילדים שבגרו ועזבו את הבית, שוקלים, ובצדק, לבצע התאמות בביתם. כבר אין צורך בבית עם חדרי שינה רבים ואפשר להרוויח מקום רב על חשבון ביטולם של כמה חדרים, למשל סלון מרווח יותר ומזמין לאירוח הנכדים...
שיפוץ הוא הזדמנות מצויינת להתחלה חדשה. במצבים כאלה הפיתוי לזרוק את כל תכולת הבית ולרוץ לאיקאה הוא גדול. פינוי הרהיטים ושאר החפצים מפנה גם מקום לחוויות חדשות, והרי כולנו זקוקים לרענון מדי כמה שנים.
לפני שמשליכים את חפצי הבית הישנים למזבלה, כדאי לעצור ולחשוב האם ישנם פריטים ורהיטים בעלי ערך נוסטלגי שכדאי לשמר. כאלה שלא נוכל למצוא בשום מקום ושחוויות העבר טבועות בהם. לערכם של הפריטים האלה אין מחיר, ואם נודה על האמת, כולנו אוהבים לשמוע ולספר סיפורים על הרהיט הייחודי המשופץ שניצב בסלון...
למרות הצורך בחלל חדש עם רהיטים שיסמלו את תחילתה של תקופה חדשה, תמיד נעים להיזכר ולהתגעגע לדברים הישנים שליוו אותנו זמן רב והיו חלק מהיומיום שלנו. אפילו אריחי קרמיקה שלא תמיד שמנו לב אליהם, יכולים להיות בסיס לרהיט מיוחד. כך נולד הרעיון לפרויקט הבא- רהיט חדש מחומרים ישנים. רהיט שמשמר את הסיפור שלנו ושל מי שהיינו, ובנוסף עונה על צורך חדש.
הוזמנו לעצב מחדש את ביתה של דינה ממושב מולדת. דינה, אם לארבעה ששלושה מתוכם כבר בגרו ועזבו את הקן, מפנטזת כבר שנים רבות על שיפוץ הבית, שבניגוד לרוב בתי החברים במושב לא השתנה כלל מאז נכנסה לגור בו עם משפחתה לפני 30 שנה. יחד יצרנו חלוקה חדשה לחלל הבית, כזו שתתאים למציאות החדשה. הבית המקורי שכלל שלושה חדרי שינה קטנים, עבר מתיחת פנים של ממש: על חשבון אחד מהחדרים הגדלנו את הסלון ושני חדרי השינה האחרים הפכו מרווחים ונעימים יותר.
גם חדר הרחצה המשפחתי זכה לשינוי משמעותי: האמבטיה שהפכה עם השנים לסל הכביסה של הבית, הוצאה, ואת מקומה תפס מקלחון שימושי ורחב ידיים.
כיאה להתחלה חדשה ומרעננת, בחרנו גם אריחי קרמיקה חדשים לריצוף ולחיפוי הקירות במטבח ובחדרי השירותים.
במסגרת השיפוץ פנינו גם לסידור המחסן הישן, ושם גילינו אוצרות של ממש: תקליטים ישנים ונדירים, סמובר עתיק, מחברות מימי ביה"ס, מנורת רחוב ישנה וחלודה שדינה אוהבת במיוחד ועוד. בין הפריטים הישנים, שחלקם מעטרים כיום את הבית, מצאנו ארגז מלא באריחי קרמיקה, בדיוק כמו אלו שחיפו את קירות חדר הרחצה במשך 30 שנה. דינה סיפרה שכשבחרו אריחים לפני שנכנסו לבית הישן, הציעו לה לקנות ארגז אחד נוסף, ליתר ביטחון, למקרה שיתעורר צורך בעוד כמה שנים ויהיה קשה למצוא אריחים דומים.
"לא חשבתי על זה שאני צריכה להיפרד מהאריחים האלו, שהם אחד הדברים היחידים שעוד אהבתי בבית הישן" אמרה, ולנו נדלקו העיניים. בדיוק למשפטים כאלו אנחנו מחכים. מיד הראש התחיל לעבוד. שיפוץ הבית כבר הושלם, אך הייתה לנו הרגשה שעוד חסר משהו למבואת הכניסה, משהו מיוחד שיגרום לה להיות מזמינה ונעימה. שאלנו את דינה אם נוכל לקחת את הארגז והיא הסכימה בטענה שאין לה כבר מה לעשות איתו. באותו היום לאחר שנפרדנו לשלום, נסענו ישירות לסטודיו לעבוד על סקיצות. פשוט לא יכולנו להתאפק. השאלנו משכן גליוטינה לחיתוך קרמיקה והתחלנו לבדוק אפשרויות לחיתוך ומשחק עם הגרפיקה הקיימת.
במקביל התחלנו למיין קרשים שפירקנו ממשטחי עץ תעשייתיים וישנים שאספנו, ותוך כדי העבודה נזכרנו שבאחת השיחות עם דינה עלה הצורך במקום ישיבה בכניסה לבית, כזה שיאפשר לשבת ביום גשום ולחלוץ בצורה נוחה את הנעליים המבוצבצות לפני שנכנסים הביתה. כך נולד הרעיון לספסל. מרוב שהתרגשנו וכבר לא יכולנו לשמור את ההפתעה בסוד, תכנון הספסל ובנייתו ערכו רק שבוע. האריחים הישנים נחתכו, הוצבו במרכזו והשלימו אחד את השני לציור חדש בצורה מושלמת. העץ נצבע בלכה בגוון לבן חצי שקוף על מנת לשמור על המראה המיוחד שהותירו בו השנים.
ביום שבו הגיעו הדלתות החדשות הגענו גם אנחנו יחד עם הספסל החדש-ישן ובבת אחת הכניסה קיבלה את צורתה המושלמת. את מנורת הרחוב הישנה צבענו מחדש ויחד עם הספסל שניצב בגאון מתחתיה העבודה הושלמה. איזו התרגשות! זה היה אקורד הסיום לשיפוץ מוצלח במיוחד. דינה התיישבה על הספסל ונאנחה בסיפוק (יפעת כמובן מיד שלפה את המצלמה). בתום שלושה חודשי עבודה עמוסים הבית מוכן!
בבואכם לשפץ את הבית או אפילו סתם לסדר את המחסן, חישבו פעמיים לפני שאתם נפטרים מחפצים. מעבר לכך שתעשו שימוש חוזר בחומרים ותשמרו על הסביבה, תוכלו לזכות ברהיט חדש ייחודי ושימושי, המשמר את סיפור חוויותיכם וזכרונותיכם מן העבר.
