זה קרה לכל מי שניסה לבנות משהו בעץ בפעם הראשונה. או השנייה. או הרביעית. יש מלא מוטיבציה סוף סוף לנגר לבד וגם קצת זמן פנוי אבל משהו לא הולך. נשבר המקדח, אין בדיוק את הבורג שצריך והעץ נדפק. אולי אתם חושבים שזו קארמה רעה ושאין לכם את זה, אבל תקשיבו זה לא העניין. למעשה זה קורה לכל מי שמנסה להתחבב על תחום הנגרות השימושית וזה קרה גם לנו מליון פעמים. החוויות המעצבנות האלה בנו אותנו (תרתי משמע). הבנו שאם אין את הציוד הנכון בבית אז מתחילים לאלתר ולהתעצבן וזו הדרך הכי טובה להתייאש וגרוע מכך- להיפצע. אז לפני שנספר לכם איך אפשר להתגבר על הקשיים האלה, שמונעים מכם לבנות את הדברים שאתם מבקשים לעצמכם, תשמעו סיפור קטן שיגרום לכם להבין שאתם לא לבד.
סיפור שמבוסס על אירועים
שקרו באמת
יוני 2008 שעת בוקר מאוחרת.
יש! יש לי שעתיים פנויות עד לפגישה שקבעתי וכבר מלא זמן מתחשק לי לבנות משהו בעץ.
יאללה למרפסת. טוב מאיפה אני מביאה עץ עכשיו? אה! יש לי משטח זרוק מאחורי הבית! מתאים לי בול גם לנקות שם וגם לעשות משהו מועיל מהעץ הזה. ראיתי פעם סרטון ביו טיוב על מישהו שפירק משטח עם פטיש ובלוק של איטונג, נדמה לי שיש פה אחד מסתובב איפה שהוא... הנה! יאללה בלאגן!
בום בום בום. ואוו לא פשוט...מזמן לא הזעתי ככה. לא נורא, להזיע זה בריא והנה, משהו כבר מתחיל לזוז. קצת נסדק בקצה, וארבעה לוחות מתוך העשרה נשברו אבל לא נורא, נחייה עם זה. ננסה לחשוב על רהיט קטן יחסית כי אני רואה שהזמן כבר מתחיל קצת לדחוק.
מדף! נבנה מדף לממיר שנח כבר שנה על הרצפה וכל הכבלים שלו מסביב...נראה זוועה, הגיע הזמן לעשות שם קצת סדר. יאללה מעולה. איזה כיף שקנו לי ג'יגסו ליומולדת. טוב כדי לנסר את העץ צריך איזה שולחן, לא נראה לי שכדאי לשים את הלוח על הנעל. נביא איזה ארגז חזק, הנה, זה מספיק טוב. יופי. נמקם אותו בחוץ שיהיה מינימום ליכלוך בבית. שיט, הכבל של הג'יגסו קצר מדי, איפה יש פה כבל מאריך? . . . אוף,ביזבזתי 20 דק' והכבל לא עובד?????
טוב יאללה, ננסר בתוך הבית קרוב לשקע, כולה קצת נסורת אפשר להעיף אחר כך את כל הדרעק החוצה עם מטאטא. או ללול של התרנגולות.
שלב הבא שיופים.
פעם שכנה שלי נתנה לי מלטשת שסבא שלה הביא לה. היא שוקלת 17 ק"ג והנייר נראה כמעט גמור אבל המנוע די חזק הוא בטח יצליח להחליק קצת את העץ.
זזזזזזזזזזזז.... טוב, נניח שהעץ קצת פחות סיבי למגע, אני יכולה לחיות עם זה. אבל מה עם האבק בכל מקום?! אמיר יהרוג אותי! אווווווווווווף, סה"כ רציתי שעתיים של עבודה יצירתית...חובה לקלח את הבית (ואת עצמי) לפני שאני זזה. טוב רגע, צריך להתמקד בדברים החיוביים- יש לי כבר כמה לוחות חתוכים אפשר להתקדם ולחבר אותם.
לחבר את החלקים זה בקטנה. יש לי עוד חצי שעה וזה מספיק, כולה ארבעה ברגים. נדמה לי שיש כמה בארגז כלים שנשארו מהרהיט שקניתי באיקאה. אוקיי, מה יש לי פה? זה חלוד....זה ראש שטוח....זה בכלל אלן... סססע#@#$ק בנאדם רוצה לבנות משהו וכל העולם מתנגד.....
טוב אמרנו מחשבות חיוביות, אנחנו בזמן של כיף עכשיו. יש לי פה שלושה, תכלס אם נשים בצד אחד שניים ובצד השני יהיה רק אחד אבל הוא יהיה תפוס ממש חזק זה יהיה מספיק טוב. מקסימום ניקח את החלוד ונדפוק אותו איכשהו פנימה. בקטנה. אבל איפה שמתי את הביט? איך הקטן הזה אמור להתחבר למברגה? צריך בשביל זה פינצטה, מי הדביל שהמציא את זה?
גררררררררררררר....נו? גררררררררר.
שיט. הלך הבורג הטוב. מה הסיפור של מברגות למה זה צריך להיות כל כך קשה? ולמה הבטריה שלה נגמרת אחרי 4 דק'? טוב לא משנה, יאללה בורג אחרון ותודה לאלת ההברגות מקיטה שזה נכנס
אוקי איך נראה המאסטרפיס שלי?
המממ....הדפנות קצת זזות...תכלס הרעיון של בורג אחד בצד אחד פחות מוצלח אבל אם נחבר את זה טוב לקיר יהיה בסדר, גם ככה לא נוגעים בממיר אף פעם אז אין סיבה שזה יתפרק.
לעזאעזל, לא חשבתי מראש על ענין החיבור לקיר.
אבל נדמה לי שיש לי גם זוויות איפשהו, אמנם הן לא אותו דבר אבל שטויות מי צריך סימטריה? זה יהיה ארטיסי כזה, בחירת האמן, אספר לכולם שבול ככה תיכננתי את זה.
כשמסתכלים מרחוק זה נראה כמו משהו דאדאי כזה. מגניב.
טוב, נעביר מטאטא ונטוס למקלחת.
נקפוץ קצת קדימה בזמן. לסוף הסיפור.
את המדף אף פעם לא חיברתי לקיר, הוא עמד על הרצפה במשך שנתיים וכל הזמן קיבלנו ממנו מכות באצבע הקטנה של הרגל אבל הוא היה סמל לכך שאין דבר העומד בפני הרצון חוץ ממחסור בכלים, מחסור במקום מסודר לעבודה, מחסור בניסיון ובהבנה שחשוב לתכנן קצת לפני שקופצים ממש לתכלס.
אז בואו נקפוץ לתכלס. הסיפור לא ממש מדויק, לא בניתי מדף אבל בניתי שידת טלויזיה, שולחן קטן לסלון ועוד משהו בלתי מזוהה שהיה אמור להיות שידת מגירות שהקונסטרוקציה שלה עמדה במשך שנים בחצר עד שהפכה למעמד מעולה לעציצים של אמא שלי. מה שחשוב הוא המסר- כמו כל דבר החוויות הראשונות הן הכי מרגשות ומסעירות אבל במקרה של נגרות אצלנו הן הובילו גם להרבה תסכול ומריבות.
Comentários