כבר יצא לכם לפגוש ילדים משוכללים? כאלה שאתם לומדים מהם לא פחות משהם לומדים מכם? אנחנו לא מתכוונים לזה שהם מראים לך שהעולם פשוט הרבה יותר ממה שחשבת דרך נקודת מבטם התמימה, אלא על דפוס התנהגותי מאוד ספציפי שהופך להיות מגמה:
ילדים שצופים בתכנים שמעניינים אותם ברשת ומיישמים את הדברים המדהימים שהם ראו. זו מיומנות חדשה שכל כך חשוב שכל ילדה וילד ילמדו לקראת חייהם הבוגרים ב"עולם החדש". היכולת ללמוד לבד ולהביא לידי ביטוי את הסקרנות לכדי פרויקט ממשי באופן עצמאי, פיזי ומיידי.
על הדרך עושים המון טעויות ולומדים מלא דברים חדשים. זה תהליך מדהים.
אנחנו מזהים את הרצון ליצור דברים שנחשפנו אליהם ברשת גם בתוכנו. זה בעצם מה שדחף אותנו להקים את הסטודיו- הצורך ללמוד ולעשות דברים לבד. אנחנו לא מגדירים את עצמנו נגרים כי מעולם לא למדנו נגרות בצורה מסודרת, אבל אנחנו לוקחים כל הזמן קורסים קצרים שעוסקים בעולם העץ ועסוקים בלמידה מתמדת. לא תמיד תוכן הקורסים מקביל לתחום שאנחנו עובדים בו אבל אנחנו מקפידים להקשיב לסקרנות שלנו ולהתעמק בתחומים חדשים שקורצים לנו. כך אנחנו מוצאים את עצמנו משלבים טכניקות עבודה מתחומים שונים לתוך היומיום שלנו.
עולם הנגרות כל כך מפותח ויש בו תחומים שכמעט לא קשורים אחד לשני, מעבר לעובדה שחומר הגלם שאיתו עובדים הוא עץ. כך למשל, לקחנו קורס גילוף בעץ ירוק , קורס נגרות מסורתית, קורס אפוקסי וגם כמה שעורי חריטה אבל אנחנו בכלל עוסקים בנגרות שימושית שזה רחוק שנות אור מארבעת אלו.
אנחנו משווים את עצמנו לאדם הקדמון שלימד את עצמו לעבוד עם אבנים ומקלות וליצור חפצים שימושיים ממה שנמצא מסביבו. התחלנו מכלום ודרך התנסויות ואין סוף טעויות בנינו לעצמנו את בית המלאכה הנכון לנו.
אז איך זה קשור לילדים משוכללים?
כך קרה שגם חוג הנגרות לילדים שאנחנו מעבירים אצלנו בסטודיו הוא כבר מזמן לא רק חוג נגרות.
יחד עם הילדים אנחנו עושים שימוש במגוון רחב של חומרים ומשלבים תחומים בזכות העובדה שהפרויקטים שהם בוחרים לבנות פשוט דורשים אז זה.
כשפיתחנו את הקונספט לחוג, היה לנו ברור שצריך ללמד את המשתתפים/ות מיומנויות עבודה בסיסיות שאיתם יוכלו לפרוש כנפיים לתחומים שמעניינים אותם. במהלך העבודה אפשר ללמד דברים נוספים מתוך הסיפור הפנימי של כל פרויקט. צריך לנסר עיגול? יש כמה טכניקות לעשות את זה- ג'יגסו יתקשה לייצר עיגול סימטרי, רוטר יחייב בנייה של מנגנון שייצור את הרדיוס הנכון וכך גם לגבי עבודה עם מסור סרט. דברים שלא חושבים עליהם בכלל כשיוצאים לדרך עם הרעיון הראשוני.
מעבר לסקרנות האישית שטבועה בשנינו וברצון ללמוד דברים חדשים מכל פרויקט (גם מאלו שהילדים בונים), אנחנו מרגישים מחוייבות לעודד כל ילד/ה לבטא את עצמו בצורה הכי טובה.
כך כל אחד עובד על פרויקט שמעניין אותו והפרויקטים סופר מגוונים.
תכל'ס, זה מייצר לנו "חיים קשים" (הרבה יותר קל כשכולם מבצעים פרויקט אחיד), אבל אנחנו באמת מאמינים שכל אחד מתעניין בדברים שונים ולכן הפרויקטים צריכים לנבוע מרעיונות אישיים שלהם.
חוץ מזה, כך הסיפוק שלנו ושל כל ילד/ה הרבה יותר גדול בסיום הפרויקט.
המיומנות הזו – צפייה וחקיינות- היא דבר נרכש ואנחנו מבחינים בה בעיקר אצל ילדים שאנחנו עובדים איתם לאורך זמן.
הנה כמה דוגמאות לילדים ופרוייקטים שנוצרו מתוך תירגול המיומנות הזו:
תימור הוא כבר מייקר מדופלם (מייקר בעברית- עשיין), מומחה לבניית רובים שפועלים על כח הגומייה. הוא צופה ברשת באנשים מוכשרים שבונים אקדחים ורובים מקרטון ויוצר דגמים קטנים משלו בבית. אצלנו הוא פתח מעבדת מחקר קטנה וכשהוא שוקע לתוך תהליך העבודה שלו אי אפשר לעצור אותו.
לפעמים אנחנו רבים איתו- "תעשה כבר משהו אמיתי"! תבנה איזה רהיט לאמא שלך!
תפסיק להתעסק בפיצ'פקעס!
אבל הוא בשלו (וטוב שכך) ובסוף כל שיעור הוא עושה תצוגת יכולות מטורפת לרובים שונים שבנה.
הוא יודע שחייבים לשמור על בטיחות ומנחה גם את הילדים שרוצים להתנסות ולירות ברובים שבנה לעמוד מאחוריו כשהוא מדגים. הוא מקבל מהם פידבקים ומשפר את הדגמים החדשים שלו בכל פעם. לפני כמה שעורים הגענו להחלטה מתבקשת- חייבים לבנות מטרה. האמת שזה פרויקט שממש "קטן על היכולות שלו" אבל דרך העבודה על הפרויקט הוא נחשף לחומר גלם חדש- השעם- ועודד גם אותנו לבדוק את התגובה שלו לניסור וכירסום. (מגיב טוב! למרות שחששנו שיתפורר). הנה שלושה פרויקטים שתימור בנה השנה:
מטרה, מכונית שפועלת על כח גומיה ורובה "יורה כל" שעובד גם הוא על בסיס מנגנון מתיחת גומיה.
עידו ניגש לכל כלי כאילו הוא עובד עליו כבר 14 שנה (הוא בן 13), זה פשוט מדהים. הוא צורך המון ידע טכני מסרטונים ומה שחסר לו זו רק ההתנסות. פה אנחנו נכנסים לתמונה ומלמדים שעם התשוקה לבנות וליישם דברים שראה, חשוב לעבוד לאט ובסבלנות ולהשקיע בפרטים הקטנים כדי שהתוצאה הסופית תהיה עוד יותר טובה. התחלנו את דרכנו המשותפת רק לפני כמה חודשים אבל ההספק שלו מטורף ואנחנו מזהים אצלו מגמה ברורה- הוא אוהב להתנסות בעבודה עם כלים שונים ודרך הרעיונות שלו, מכריח אותנו לבדוק את גבולות היכולת שלהם. הוא גם אוהב לבנות דברים גדולים. זה לא מובן מאליו, כי לבנות דברים גדולים זה לפעמים מפחיד.
גם אריאל פחד מבניית דברים גדולים עד לא מזמן אבל לאחרונה הוא הגיע לתובנה מדהימה- פרויקט גדול הוא לא בהכרח קשה או מורכב יותר, הוא פשוט...סתם גדול יותר פיזית. איך הוא הגיע למסקנה הזו? בשנתיים האחרונות הוא בונה משחקי ארקאייד מטורפים. (אחד מהם אפילו נתן לנו השראה בפרויקט אישי שלנו).
הוא פיתח לעצמו יכולת מטורפת של השקעת שעות עבודה רבות בפעולות מונוטוניות קטנות שהמשמעות שלהן באה לידי ביטוי בתוצאה הכמותית שהן מייצרות. למשל לקידוח 40 חורים בגדלים משתנים או ניסור של עשרות חלקי עץ במידה זהה.
פרויקט שאריאל בנה בשנה שעברה ומשחקי הקיר שבנינו לחווידע כרמיאל בהשראת הפרויקט שלו
הוא מתח את הסבלנות שלו לקצה והוא מוכן להשקיע בכל פרויקט כמה חודשים. (תכונה מאוד ייחודית אצל ילד בן 10). יחד אנחנו לומדים כמה חשוב לתכנן הכל לפרטי פרטים מראש וכך להימנע מהרבה טעויות מעצבנות. ההתעקשות שלו על הפרטים הקטנים והשאיפה להגיע לתוצאה כפי שהוא ראה ברשת, מעידה על בגרות אמיתית. זה תענוג צרוף ללוות אותו לאורך השנה בבניית פרויקטים שונים.
הרעיון לפרויקט הנוכחי הגיע מאבא שלו ששיחק במשחק דומה כשהוא היה צעיר ואחרי שהם צפו בסרטון הדרכה יחד, אריאל הדפיס צילומי מסך של שלבי בניית הפרויקט מקרטון. בסטודיו אנחנו בונים אותו מעץ כך שיהיה עמיד לשנים ארוכות ודרך העבודה הוא למד להשקיע גם בדברים שסמויים מן העין. כל הקסם שבמשחק טמון במנגנון החבוי מעיניי השחקן, וזה מה שמגניב. הוא יצר לו סיפור מסגרת אחר מזה שראה ביו טיוב, סיפור שהוא המציא, ובשעור הקרוב הוא עומד סוף סוף לסיים.
בגלל שהעבודה לקחה זמן רב החלטנו יחד שהפרויקט הבא צריך להיות גדול מימדים, כזה שתהיה לו נוכחות ושהוא יהיה גאה לסיים איתו את השנה. (הוא רוצה לבנות ספסלי זולה לחצר בבית). באחת השיחות שניהלנו הוא אמר : "אחרי שביליתי 3 שעורים בקידוח חורים בגדלים שונים אני חושב שבעצם זה לא קשה לבנות ספסל זולה, כמעט כל הלוחות באותה מידה והמבנה שלו די פשוט".
הוא צודק לגמרי. המנגנון של המשחק שהוא בונה מסובך פי 17 מהספסל שהוא רוצה שיהיה לו בגינה.
אנחנו מזהים שהצורך בתרגול המיומנות הזו- התבוננות-למידה-חיקוי-שיפור, עולה כל הזמן והיא סופר רלוונטית לעידן שבו אנחנו חיים. חייבים להמשיך לטפח את התכונה הזו אצל הילדים.
אנחנו באופן אישי חושבים שזו אחת המיומנויות החשובות לחיים לקראת העתיד המטורף הצפוי לנו.
ילדים משוכללים.
אנחנו שם רק כדי ללוות אותם וללמד מהניסיון שלנו, הם באמת יודעים המון והכי כיף זה ללמוד יחד איתם ומהם.
בברכת "עשו זאת בעצמכם" עד לפוסט הבא,
יפעת ואמיר
קצת לינקים מעניינים ומילה אחת חדשה:
לפני מס' חודשים האדמיה ללשון העברית אישרה מילים חשובות חדשות:
מייקר= עשיין , מייקינג= עשיינות
קבוצת ע.ז.ב באמאש'ך (עשה/י זאת בעצמך) בפייסבוק- שם תמיד אפשר להתייעץ ולקבל השראה על פרויקטים שנעשו באופן עצמאי.
האתר של חיים חן- ובו מידע על גילוף בעץ ירוק ופירסום מועדי סדנאות
דף הפייסבוק של יוסף עמאשה- ובו פרטים על סדנאות אפוקסי ורהיטי אפוקסי
ערוץ היו טיוב של לארה קאמפ- המייקרית הכי מהממת ברשת