אנחנו מעריצים גננות וסייעות. הן עם יצירתי ופתוח שיודע לסגל לעצמו מיומנויות חדשות ותוך כדי לימוד ליישם אותן במהירות במסגרת עבודתן בגן. הן גם אלופות השימוש החוזר שיודעות להפוך בשניות כובע לעציץ ומיכלי פלסטיק או קרטונים למטבח מודרני מאובזר ונחשק. מי מהן שתעז להכניס את העבודה בעץ לגן, תיפתח לעצמה דלת לעולם של אינסוף אפשרויות למינוף התחום יחד עם הילדים ובעצם תהפוך להנדיוומנית מולטי מגניבה ומעוררת השראה לזאטוטים.
הפוסט הבא פונה לגננות ולסייעות ומנוסח בלשון נקבה. אבל אם אתה גבר או את מטפלת באומנות או פשוט אמא/אבא זה גם בסדר, יש סיכוי טוב שזה יעניין גם אותך.
קצת היסטוריה...
לפני 15 שנה בערך, פינות הנגרות היו דבר מאוד נפוץ בגנים של משרד החינוך, אך מאז ההורים הפכו לחוצים יותר וגם הגננות החלו לחשוש מאוד מפציעות ותביעות. מה השתנה בדיוק בהתנהלות הילדים מאז ועד היום (אם בכלל השתנה משהו) אנחנו לא בדיוק יודעים אבל אין ספק שהמבוגרים המקיפים אותם הפכו חסרי ביטחון.
הדבר הראשון שעולה בשיחות עם גננות הוא עניין הפחד. "מה אם ילד ירים פטיש וידפוק לחבר שלו בראש?" "מה אעשה אם ילדים ייפצעו או יכניסו ברגים לפה"? התשובה פשוטה מאוד: הסבירות שילד ירים פטיש וישתמש בו לצרכי אלימות היא כמו הסבירות שהוא ירים אבן גדולה ויזרוק על חבר שלו בחצר. כך גם לגבי הכנסת פירזולים לפה. זה עניין של חינוך, גבולות, ניסיון של הגננות ודוגמא אישית. באשר לפציעות- אם עובדים בצורה נכונה הסבירות שילד ייפצע היא נמוכה, אבל אם בכל זאת זה קורה מדובר בפציעות שהטיפול בהן מסתכם בנשיקה, שליפת קוץ עם פינצטה או פלסטר על שריטה קטנה.
בוידאו- ליבי בת שנתיים וחצי למדה לעבוד עם פטיש ע"י התבוננות.
מיומנויות של מלאכת יד הן די פשוטות ואנחנו מאמינים שהן טבועות בנו כבני אדם. אבות אבותינו בנו לעצמם מחסות, כלי עבודה וכלי בישול באופן אינטואיטיבי מחומרים שמצאו בטבע. משהו עבר בירושה ובדם שלנו זורם הצורך ליצור, לבנות, לשדרג.
כמה טוב מרגישים אחרי שיוצרים משהו לבד, הא?
תליית מדף, יצירת משהו חדש מאפס, אפילו הרכבה של רהיט מאיקאה- כולם גורמים לנו להיות גאים וסופר מבסוטים מעצמנו.
אז איך אפשר ללמד ילדים צעירים לעבוד בעץ?
"ללמוד את החומר לפני שאת מגישה אותו לילד"
לפני הכל, אנחנו המבוגרות צריכות לשלוט בתחום שאותו אנחנו רוצות לחשוף בפני הילדים.
ברור שתחששי ללוות ילד בן 4 בפעמים הראשונות בהן הוא משתמש בפטיש, אם הפעם האחרונה שעשית זאת בעצמך הייתה בשיעור מלאכה בבית ספר יסודי.
קודם כל אנחנו צריכות להתנסות, ללמוד טכניקות עבודה שונות, לצבור ביטחון ואמון בעצמנו. אנחנו צריכות לדעת איך להשתמש בצורה נכונה עם כלי העבודה ורק אחר כך נוכל לגשת וללמד את הילדים.
נכון שלפני מפגש בוקר בנושא מיוחד את נערכת עם כל האמצעים ולומדת את התוכן יום קודם? זה אותו הדבר בדיוק. או כמו שגננת חכמה אחת אמרה לנו לא מזמן- "חשוב ללמוד ולהעמיק בחומר ברמת המבוגר לפני שאנו מגישות אותו לילד".
סיכום ביניים
כשנכנסים לעולם הנגרות יש שני דברים שצריך לעשות:
הראשון-להתגבר על הפחד.
השני- לצבור ידע ונסיון.
אחרי שהתמודדנו עם שני אלו צפויה לנו חוויה חינוכית, עשירה ומלאה בערכים שיבואו לידי ביטוי בעבודתנו עם הילדים בתחום הנגרות ובכלל.
"פעם הגננת הייתה מקור הידע , היום המגמה במוסדות החינוך לגילאים הצעירים משתנה, השאיפה היא שהילד יביא את התוכן ויבקש ללמוד". חשיפה לתחום הנגרות מאפשרת לילדים לחקור משהו חדש שאינו נגיש בדרך כלל ולבצע פעולות שהמבוגרים כבר שכחו: לשייף, להבריג, לדפוק עם פטיש.
10 סיבות שבזכותן אנחנו מאמינים בעבודה עם עץ בגיל צעיר
1. דיברנו כבר על תחושת הגאווה והסיפוק שביצירה. כשאנשים יוצרים משהו בעצמם זה יוצר תחושת עצמאות, זה מחזק את הביטחון העצמי והתהליך עצמו מהנה.
2. פיתוח התפיסה התלת מימדית - רוב העבודות שהילדים מכינים בגן הן דו מימדיות, כלומר שטוחות- הדבקות על נייר, ציורים וכו'. עיסוק בנפח מפתח את התפיסה התלת מימדית שלכולנו לא יזיק לחזק.
3. תכנון וביצוע- אחרי המפגשים הראשונים עם העץ, כשההתלהבות מעט יורדת, אפשר להתחיל לדבר על החשיבות שביצירת תכנית עבודה. כמציירים ומתכננים על הנייר את מה שיש לנו בראש זה הופך את תהליך העבודה לנשלט יותר. ברגע שילד מצייר מה הוא מתכנן לבנות זה מאפשר לו ליצור שפה משותפת עם הגננת או עם חברים. תכנית היא בעצם הכלי שלנו לתקשר את המחשבות שלנו לעולם לפני שדופקים את המסמר הראשון. זה בהכרח יהפוך את העבודה והתהליך לאיכותיים יותר.
4. ללמוד מטעויות ולתקן - אם דפקת מסמר וזה לא הלך טוב או שהמסמר התעקם, צריך להתמודד. צריך להבין שיש חור בעץ ועכשיו אפשר להחליט אם לבכות, לזרוק את החתיכה לפח או לעשות עוד חור כך ששניהם יחד יהפכו לעיניים.
5. אלטרנטיבה טובה למסכים וזמן איכות משותף- בבית גם ילדים צעירים מבלים שעות רבות מול הטלויזיה והמחשב. פינת נגרות קטנה תספק הזדמנות טובה להתנתק מהם. מעבר לכך, זה תירוץ מצוין לבלות יחד ולבנות דברים בשותף. כולם יודעים שלעבוד זה נחמד מאוד, אבל לעבוד בשניים זה נחמד כפליים.
6. חינוך סביבתי- לא כל דבר חייבים לקנות. אפשר לבנות יחד צעצועים לבית הבובות ולהאריך את חייהם של הרהיטים בבית או בגן ע"י תיקון באמצעות כלים פשוטים. (רוב התיקונים מצריכים עבודה בכלים בסיסיים שסביר שיהיו בבית ובגן וגם ילדים יכולים להשתמש בהם).
7. השקעה נמוכה שמביאה המון ערך- כבר אמרנו שלא כל דבר צריך לרוץ לקנות. רוב הסיכויים שיש לכן פטיש בבית. או לשכנים שלכן. או לקהילת הורי הגן. אפשר לשלוח בקבוצת הוואצאפ הודעה ולבקש שאנשים יביאו מהמחסן את כל הפרזולים והכלים שיושבים עצובים כבר שנים ולהפיח בהם חיים. עץ אפשר להשיג מנגריות. הנגרים הם עם חביב בסך הכל. אנחנו למשל, תמיד שומרים ארגז שאריות לגננות שמגיעות לביקור.
*בסוף הפוסט ישנה רשימת ציוד וחומרים שאנחנו ממליצים שיהיו בפינת הנגרות שלכן.
8. מענה טוב לילדים בתחום הויסות החושי- יש ילדים שזקוקים לגירויים אחרים. לדפוק בפטיש, לשייף בנייר זכוכית. אתן יודעות כמה פעמים שמענו מגננות את המשפט: "אני לא מאמינה איך הוא/היא יושב/ת בשקט ועובד/ת יפה כמו כולם. בדרך כלל יש לו/לה גננת צמודה"... תקשיבו, לא לכולם מתאים לצייר בית שמיים ושמש על נייר, יש אנשים וילדים שפשוט מעדיפים לבנות אותם.
9. פיתוח ותרגול מיומנויות עבודה טכניות בסיסיות- יש א.נשים שמזמינים טכנאי לצורך החלפת נורה. תרגול עבודה טכנית מגיל צעיר יהפוך ילדים למבוגרים שלא מפחדים לנסות לבנות/לתקן/ להחליף דברים לבד.
10. למידה תוך התנסות- עבודה בעץ מתאפשרת ע"י למידה ומחקר עצמאי. הנה שופין. נעים להכיר. מה קורה כשמחככים אותו בעץ? ואם אלחץ חזק או חלש יותר איך זה בא לידי ביטוי בטקסטורה של העץ? נסו וגלו בעצמכן.
אפשר להפעיל את ההורים ולהגיד להם: "לכו בבקשה וחפשו במחסן את הכלים שזרוקים שם מימי אנטיוכוס, תביאו אותם לגן ובתמורה הילד שלכם יהפוך לבוב הבנאי".
מעולה, השתכנעתי, איך אני מקימה מחר נגריה בגן?
יופי, אפשר לעבור לתכל'ס.
קודם כל אנחנו שמחים לעדכן שבאתר שלנו תוכלי למצוא קורס נגרות מעשי לאנשי חינוך וכל מי שרוצה לעבוד עם ילדים סביב שולחן הנגרות- "נגרות עם ילדים". מדובר בשני שיעורים: הראשון עוסק בעולם הערכים של הנגרות והשני סוקר את כלי העבודה והטכניקות הנכונות לעבודה עם ילדים. נוגעים כמובן בנושא הבטיחות, צורת הגשת החומרים לילדים, רעיונות לפרויקטים שאפשר לבנות יחד ועוד. התוכן שהקורס מקיף הוא ממש בגדר חובה עבור כל מי שאין לו/לה נסיון של עבודה בעץ ועבודה עם ילדים. ביחס לערך שהוא נותן מחירו ממש משתלם- 150 ש"ח, בקיצור תוכלי לקרוא על כך עוד פרטים ולרכוש אותו כאן. (אפשר לקבל חשבונית על שם הגן).
אם יש לך מספיק רקע בעבודה עם עץ, אנחנו מביאים לפנייך את רשימת הכלים והציוד שאנחנו חושבים שכדאי שיהיה לך בפינת הנגרות בגן:
חומר גלם- ניתן להשיג שאריות עץ מנגריות. עדיף לחפש שאריות אורן או עץ לבן כי הוא רך ומתאים מאוד לעבודה עם ילדים צעירים.
ניירות ליטוש- חשוב להצטייד בניירות ליטוש במגוון רמות חספוס. רצוי לקבע אותם לקוביות עץ בעזרת אקדח סיכות או מסמרים, לצורך עבודה נוחה יותר(הנייר הגס ביותר- 4 הנייר העדין ביותר- 0) הקפידו לרכוש בד שמיר שישמש אתכן לזמן רב ולא נייר שיוף שרוב הסיכויים שיקרע אחרי זמן קצר.
פטישים- רצוי להצטייד בפטישים במשקל 200 גרם. חשוב להדגיש את כללי הבטיחות בעבודה עם פטיש, כמו הכלל שאין להניף את הפטיש מעבר לגובה הכתף. כאשר דופקים מסמר לא צריך להחזיק אותו כל הזמן, מספיק לדפוק פעמיים-שלוש עד שינעץ קצת בעץ ואז להזיז את היד למקום אחר. כך נשמור על האצבעות.
מברגים- מברגי פיליפס סטנדרטיים עם ראש מס' 2 (רוב המברגים הם כאלה)
שופינים- שופינים בצורות שונות, בגדלים שונים וברמות חספוס שונות
צבת
מקדחה ידנית + מקדחים- מטרתה לקדוח חורים בעץ ולאפשר הברגה ידנית באמצעות מברג. המקדחה הידנית היא כלי בטיחותי שגם ילדים יכולים להשתמש בו.
ברגים ומסמרים- לרוב נעבוד עם ברגים בקוטר 4 מ"מ ובאורכים משתנים. כדאי שיהיו ברגים קצרים וברגים ארוכים. אנחנו ממליצים על המידות הבאות- (20X4, 35X4, 45X4, 60X4) מבחינת המסמרים, כדאי להצטייד במסמרי עץ באורך 2 ו 3 ס"מ.
כליבות בכמה אורכים/מלחציים- לצורך קיבוע העץ לשולחן
פרזולים נוספים- אומים, שייבות (דסקיות) וכו'
דבק לבן- מומלץ לרכוש גם בקבוק עם פיה צרה כמו אלו שמשתמשים בהם במסעדות להזלפת טחינה/קטשופ. הם נוחים מאוד לשימוש.
טושים או צבעים על בסיס מים- כי כיף לצייר ולקשט את העץ בסיום העבודה.
****************************
עד כאן הרשימה הבסיסית. העלות תסתכם ב 0-250 ש"ח לציוד שישרת אותך לשנים רבות. כמובן שניתן להשקיע עד אין סוף כך שבמידה ונשארה לך יתרת זכות בתקציב בסוף השנה יש שני דברים נוספים שאנחנו ממליצים שיהיו בנמצא:
מברגה- רצוי להצטייד במברגה על מנת לקדוח חורים מקדימים עבור הברגים או עבור תקיעת דיבל עץ. זה מקל על הילדים את הברגת הברגים אל העץ עם מברג ידני. על המברגה להיות מברגה קודחת (עם פוטר) ולא מברגת אימפקט. לא חייבים לרכוש אחת, אפשר להביא מברגה מהבית או שהורה של אחד הילדים ישאיל לגן ביום שבו רוצים לנגר, או פשוט להכין כמה חתיכות עם חורים מראש. אם בוחרים לרכוש מברגה היא לא חייבת להיות מברגה מאוד איכותית ויקרה. מברגה סבירה תעלה 450 ש"ח פחות או יותר.
מקדחים- לצורך הקידוח לא מספיק להצטייד רק במברגה אלא צריך לחבר אליה גם מקדח. מידת המקדח האידיאלית עבור הברגים שאנו משתמשים בהם היא 3.8 מ"מ. אם לא ניתן להשיג מקדח במידה הזו אפשר בהחלט להסתפק במקדח בעובי 3.5 מ"מ. חשוב שקוטר המקדח יהיה מעט קטן יותר מקוטר גוף הבורג.
לגבי שולחן- אנחנו יודעים שאחד הדברים הראשונים שגננות רוצות ורצות לקנות לפני הקמת נגריה זה שולחן. תקשיבו, אין צורך בשולחן נגרות מיוחד, אפשר לקחת את אחד השולחנות שיש לך בגן (אחד הפחות יפים) ליצור יחד שלט נחמד שכתוב עליו נגריה ולצאת לדרך. אנחנו באופן אישי היינו משקיעים את הכסף בחומרים וציוד נוסף.
זהו, את מוכנה! כמובן שלא הכרחי להצטייד מיד בכל הכלים והחומרים. אפשר להתחיל גם רק משאריות עץ וניירות שיוף או ממה שאת מרגישה איתו בנוח ולהתקדם בקצב שמתאים לך ולילדי הגן.
אם את חוששת ללכת לחנות לציוד טכני או פשוט מרגישה שאת רוצה שמישהו ילווה אותך בכל התהליך את מוזמנת להכיר ולרכוש את הנגריה שלנו לילדים. את המוצר הזה פיתחנו לאחר מפגשי עבודה עם המון ילדים וגננות בתוך הגנים ובהשתלמויות של משרד החינוך. למדנו המון מהמפגשים האלו, בחרנו את הכלים המתאימים, חתכנו עץ במידות שיתאימו לעבודה עם ילדים והדובדבן שבקצפת בנינו אתר מטורף שמכיל סרטוני הדרכה לעבודה נכונה עם הכלים. באתר תוכלי למצוא גם רעיונות לפרויקטים כיפיים שאפשר ליצור עם הילדים והמון טיפים לעבודה עם עץ.
אנחנו פה כדי לייעץ ולעזור, את מוזמנת להתקשר.
עבודה נעימה ובטוחה,
יפעת ואמיר, סטודי9
0544.272792
0523.721212